במדינת ישראל ישנן שתי ערכאות שיפוטיות המוסמכות לדון בענייני המעמד האישי , בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה אחת הדעות הרווחות הינה כי לגבר עדיף להתדיין בבית הדין הרבני ואילו הערכאה העדיפה לאישה היא בית המשפט לענייני משפחה.
דעה זו אינה מתאימה ואינה נכונה בכל המקרים. במקרים מסוימים עדיף לאישה שהדיון בעניינה ייערך בבית הדין הרבני דווקא למשל במקרה בו מבקשים עבור אישה מדור ספציפי, סעד הניתן רק בבית הדין הרבני.
ככלל ניתן לאמר שההכרעה באיזה ערכאה לנהל את ההליך המשפטי נקבעת בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה .
עו"ד מקצועי ומנוסה יבחר לנתב את ההליך לערכאות הטובות ביותר עבור הלקוח שלו, בהתאם כמובן לנסיבות המקרה ולנתונים הספציפיים של התיק.
למשל במקרים רבים מנסה גבר העומד בפני הליך הגירושין להזדרז ולהגיש את תביעתו לבית הדין הרבני והוא מבקש לכרוך בתביעה את נושא הגירושין, מזונות האישה, מזונות הילדים, ומשמורתם.
את נושא הדירה יעדיף בדרך כלל הגבר להשאיר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה, כדי להפעיל לחץ על אשתו באמצעות הסיכון בפניו היא עומדת, שדירת המגורים עומדת להימכר לאלתר , וזאת בהתאם לחוק המקרקעין.
האישה בדה"כ תעדיף לתבוע את מזונותיה ואת מזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה, מאחר ובית המשפט פוסק – ברוב המקרים – מזונות גבוהים יותר, ומצמיד אותם למדד, בעוד שבית הדין הרבני פוסק ברוב המקרים – מזונות נמוכים יותר הצמודים לתוספת היוקר בלבד.
לא בכל מקרה שבו הבעל הקדים וכרך בבית הדין הרבני את הנושאים הקשורים בגירושין הדבר פועל לרעת האישה, שכן על הגבר להוכיח ולעמוד בשלושה תנאים כדלקמן:
א. כנות תביעת הגירושין
ב. כריכה כדין
ג. כנות הכריכה
היה והבעל לא יצליח להוכיח את שלושת התנאים המצטברים – יערך הדיון בבית המשפט לענייני משפחה למרות שהוא הקדים את האישה ולמרות שהגיש את התביעות לפניה. קיימים מקרים בהם למרות הגשת התביעות על ידי הבעל לבית הדין הרבני – תהיה הסמכות נתונה לבית המשפט למשפחה. כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו המיוחדות.
השוני בין הערכאות השונות והייחוד המשפטי של כל ערכאה שיפוטית גורם לא אחת לתופעה של "מרוץ סמכויות" , כאשר כל צד מזדרז להשיג את סמכות הדיון בערכאה המתאימה לו .
מסיבה זו יש להקפיד ולבחור עורך דין מעולה בתחומו שידאג להתוות את הפתרון הטוב ביותר עבור הלקוח שלו בהתייחס למכלול הנסיבות הפרטניות של כל מקרה ומקרה, שכן אין מקרה אחד הזהה למשנהו.